חשבנו על כך ביום ג האחרון כשכתבנו את העבודה. אכן יש חשש ש-"התרבות הארגונית" שהמרכזת אולי מבטאת תגרום לכך שוואפה, שהיא מורה חדשה,  תיסוג מניסיונותיה ותעדיף להיות קונפורמית ל-"רוח המפקדת". יחד עם זאת, יתכן שוואפה עצמה מונעת ממוטיבציה פנימית של אהבת המקצוע, מסירות לתלמידים ומחויבות. אם כך הוא, ואם התלמידים גם יהנו מהפדגוגיה שהיא מציעה, יתכן שהיא אכן תתמיד בדרכה.

מה הסיכוי שוואפה תתמיד בדרכה למרות שרכזת המקצוע, מורים ותיקים אחרים (ואולי אף המפקחת) תופסים את מה שהיא עושה כברכה לבטלה? מה צריך לקרות כדי שהיא תתמיד בזה?

אני מסכים שליצור יחידות לימוד שיעוררו עניין דורש השקעה. היחדות לא בנויות כך באופן "טבעי". זה דורש מוטיבציה והשקעה של מורה.

עמדתנו היא שוואפה צודקת. אנחנו חושבות שזה חשוב שלתלמידים תהיה מוטיבציה פנימית וואפה מנסה לייצר את זה ולכן כדאי לנסות. פעילויות מגוונות חשובות מאוד בהוראת שפה, הן גורמות לתלמידים לזכור יותר את השפה ולהתעניין בתרבות.

וואפה מעוניינת להעלות את המוטיבציה הפנימית של תלמידי הכיתה כולה ללמוד אנגלית היות והיא מאמינה שהאנגלית הוא מקצוע חשוב מאוד עבורם ולעתידם. וואפה מחפשת דרך להגיע אל התלמידים בדרך שתחבר אותם ותמשוך אותם למקצוע ומנסה לפתח שיטת לימוד שונה. וואפה מנסה לצאת מהקופסה ולמצוא דרך מעניינת ללמידה עבור התלמידים בתקווה שהם יתחילו להביע עניין באנגלית. עלכן עמדתה של וואפה היא חד משמעית בעד העלאת המוטיבציה הפנימית.

עמדת רכזת המקצוע משקפת את העונשים-חיזוקים כדרך די בלעדית שבה ניתן לפעול עם תלמידי בית-ספר. הציפיה של הרכזת היא שהתלמידים ילמדו בדרך זו שהם צריכים להיות אחראים על עצמם. ניתן גם לומר שבעצם היא עושה לעצמה (ולוופא) "חיים קלים" – לקחת רק את החזקים ולוותר על הפחות – זאת בהנחה שהחזקים הם בעלי משמעת לימודים טובה יותר. היא גם עושה למורה חיים קלים – ללא מאמץ לבנות מערכי שיעור שיהיה בהם עניין לתלמידים .