נטלי, מחנכת כתה ח/4 בבי”ס בדרום הארץ, מוטרדת מאוד מהתפקוד של עידן בכתה. נטלי מכירה את עידן כמחנכת זו השנה השניה. היא מעריכה אותו כנבון מאוד וחברותי, אבל נראה שכעת הוא עסוק בעיקר בעניינים חברתיים (בבית הספר ובתנועת הנוער) ואילו את הלימודים נראה שזנח כליל. מתחילת שנת הלימודים עידן אינו קשוב בכתה, אינו מכין שיעורים וצובר פערים במקצועות רבים. היא דיברה איתו מספר פעמים, אבל נראה שלשיחות אלה אין תוצאות. מתוך דאגה החליטה נטלי להזמין את הוריו של עידן לשיחה. לאחר ששיתפה את הוריו, היא הופתעה מעוצמת הכעס שאביו ביטא. הוא הבהיר שמעכשיו עידן לא ילך לתנועת הנוער ולא יפגוש חברים, עד שהוא לא ישמע מהמחנכת שהמצב הלימודי משתפר. “הוא ישב בבית וילמד, אני לא אתן לו לצאת כל זמן שהוא לא משקיע בלימודים ומגיע להישגים”, אמר האב. נטלי נרתעה מאוד מהכעס שהפגין האב, ויותר מכך מהכוונה להעניש אותו בצורה חמורה כל כך. היא אמרה לו שהיא חושבת שמהלך כזה עלול להפוך את הלימודים עבור עידן לסבל ועול. “אני לא רוצה שהלימודים יהפכו עבורו למשהו מאוס ומעיק” אמרה. תנסו לעזור לי להסביר לו את החשיבות של ההשקעה בלימודים עבורו, תנסו להראות לו את המחירים שבבחירה שלו”, אביו קטע אותה ואמר: “אין ברירה, אם הוא לא מבין בטוב הוא יבין ברע – מעכשיו אני אוסר עליו לפגוש חברים ומטיול חנוכה של תנועת הנוער הוא יכול לשכוח”.
