וואפה היא מורה צעירה שמלמדת אנגלית בחטיבת הביניים זו השנה השניה. היא מרגישה שלחלק גדול מהילדים אין מוטיבציה ללמוד אנגלית. זה מפתיע אותה, כי ברור לה ששליטה באנגלית חשובה מאוד להתפתחותם, ושהיכולת הזו תפתח להם הרבה דלתות בעתיד. היא מרגישה שהיא לא מצליחה להבהיר לילדים את החשיבות של לימודי אנגלית, ויותר מכך, היא לא מצליחה לעורר בהם עניין. וואפה מתוסכלת. היא מחליטה לנסות וליצור יחידת לימוד שתעסוק בתכנים שמעניינים אותם. היא נעזרת באחיינית הצעירה שלה וכותבת משימות (טקסטים) שכוללים התייחסות לתוכניות טלוויזיה ואפליקציות לטלפון שמדברים אל ילדים בגיל הזה. היא משתפת בזה את רכזת המקצוע, מורה ותיקה ועתירת נסיון, שמחייכת ואומרת לה שזה בזבוז זמן. אם ילדים צריכים לבחור בין משחק בכדור בחצר, או לימוד אנגלית, הם לצערי יבחרו במשחק. “המאמצים שלך בהחלט מרשימים אבל שום למידה לא תצמח מזה” אמרה לה הרכזת. “את צריכה להכשיל את מי שלא לומד ולשבח, לקרב אלייך, ולהלל את מי שכן לומד. אני מבינה את התסכול שלך, את מוכרחה לדאוג לכך שהילדים יבינו שתשומת הלב שלך מוקדשת רק לאלה שלומדים. מעבודה איתם יהיה לך סיפוק.